פיצויים בגין תקיפה במסגרת סכסוך שכנים

מדינת ישראל

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו		א  070531/06
לפני:	כבוד השופט אליהו קידר, סגן־נשיא	תאריך:	31/08/2008

 
 
 

בעניין:	מריה  בזארוב
	ע"י ב"כ	עו"ד יצחקי דורון	התובעת
	נ  ג  ד
	1 . נעמי לביא 2 . אלינור לביא
	ע"י ב"כ	עו"ד ושדי שלמה	הנתבעות

 
 
פסק דין
 
1)       לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב תקיפה.
 
טענות התובעת :
2)       התובעת והנתבעות גרים בשכנים באותו בית.
 
          במהלך השנים זרקו הנתבעות לחצר התובעת לכלוך קיללו ואף הניחו ליד דלת ביתה של התובעת חתול מת.
 
3)       ביום 22.03.02 היה וויכוח על שפיכת מים של התובעת בחצר משפחתה. הוויכוח הסתיים בכך, שהנתבעות התנפלו על התובעת תפסו אותה, משכו בשערותיה וחבטו בה בפראות בראש, בכתף, ביד, בגב ועמ"ש צווארי.
 
4)       כתוצאה מהתקיפה נגרמו לתובעת חבלות.
גרסת הנתבעות :
5)       הסכסוך החל בשנת 2000 בין התובעת ובעלה ובין הנתבעת ובעלה.
 
6)       החצר בה ארעה התקרית היא חצר של בית משותף בין 4 דירות והחצר שייכות לכל הדיירים כחלק מהרכוש המשותף.
 
          בפועל הייתה חלוקה פיסית של החצר בין הדיירים.
 
7)       ביום 19.07.01 תקף בעלה של התובעת את נתבעת 1 בביתה וגרם לה חבלות בעקבות כך הוגשה תלונה במשטרה.
 
8)       באשר לתקיפה ביום 22.03.02 – נשוא תיק זה – טוענת הנתבעת, כי התובעת היא שתקפה אותה בחצר הבית עם סיר, שפכה על בעלה את תכולתו, גרמה לה חבלות, קיללה אותה ואיימה עליה. האירוע החל בכך, שהנתבעת ביקשה מבנה הקטן של התובעת לשפוך את תוכן הסיר בפח האשפה.
          התובעת הגיבה בכעס, לקחה את הסיר מבנה ותקפה את התובעת.
 
9)       הנתבעות טוענת, כי עומדת להן טענת הגנה של הסתכנות מרצון, וכן כי הנעשה היה בסבירות כדי להגן על עצמן מפני פגיעה בחייהן ובגופן.
 
 
 
הראיות :
10)     מטעם התובעת, בנוסף לה העיד גם בעלה מר ראובן בזארוב וגם בנה אברהם בזארוב.
 
          מטעם הנתבעת, בנוסף לה העידו בעלה מר לביא יעקב ובתה אלינור ניסים.
 
11)     בגרסות 2 הצדדים נמצאו סתירות.
          התובעת בעדותה במשטרה העידה, כי הנתבעת תפסה אותה בחולצה והחלה להכות בראשה וכעבור מספר שניות הרגישה כי בת הנתבעת מושכת לה בשערות.
 
          בעלה של התובעת בעדותו במשטרה מסר, כי ילדיו הזעיקו אותו באמרם, כי מרביצים לאשתי. הוא יצא מהבית וראה איך שהנתבעת 1 מורידה את ראשה של אשתו ושתי הנתבעות חובטות בה.
 
12)     בתצהיר עדותה הראשית בסעיפים 5 ו-6 הצהירה :
          "5.       ביום 12.03.02 נערך וויכוח על שפיכת מים שלי בחלקתי בחצר.
 
            6.         הוויכוח הסתיים בכך, שהנתבעות התנפלו עלי, תפסו אותי, משכו
בשערותיי וחבטו כי בפראות בראש, בכתף ביד, בגב ובעמ"ש צווארי.
למזלי בעלה של נתבעת 1 הפריד בין הנתבעות וביני וגם בעלי שהגיע       הכל לפני שהן היו גומרות אותי לחלוטין."
 
13)     בחקירתה הנגדית בביהמ"ש (עמ' 6 לפרוטוקול) מעידה התובעת, כי מי שהכה אותה הייתה נתבעת 1. הבעלים הפרידו בין הצדדים. אין אמירה מפורשת, כי נתבעת 2 הכתה את התובעת.
 
14)     עפ"י עדות התובעת, האירוע התרחש בחצר המשותפת ולא בחלקה הפרטית של התובעת. מאידך בנה של התובעת העיד, כי האירוע היה בתוך המחסן.
 
15)     בנה של התובעת מעיד (עמ' 10 לפרוטוקול), כי נתבעת 2 החזיקה בשיער של אמו והכתה אותה. הוא לא מעיד, כי נתבעת 1 היא זו שהכתה את אמו.
 
16)     התובעת נשאלה בחקירתה במשטרה אם היא נזקקת לטיפול רפואי. השיבה :
          "אני לא יודעת עכשיו כלום, אם מאוחר יותר אני ארגיש רע אני אגש לטיפול".
 
17)     מאחר והנתבעת בתצהיר עדותה הראשית ציינה מקרים נוספים של תקיפה מצד התובעת ובעלה, היא נחקרה על כך.
 
          התובעת טענה, כי בעקבות השלכת בקבוק מים על ראשה ע"י בעלה של התובעת, היא נזקקה לטיפול פסיכיאטרי ואף אושפזה.
 
          במסמכים הרפואיים שצורפו, לא הוזכרה כלל תקיפה או השלכת בקבוק מים.
 
18)     גם בעלה של הנתבעת 1 וגם נתבעת 2 מעידים על תקיפה קודמת מיום 19.07.01. בחקירתה הנגדית של נתבעת 1 היא העידה, כי בתה ישנה ולא ראתה את האירוע.
 
          גם באשר לאירוע מיום 13.05.04 העידה נתבעת 1, כי עמדה מאחורי אמה בעוד שאמה העידה, כי לא היו עדים לאירוע.
 
19)     גם באשר לתקיפה של נתבעת 1 עם הסיר, נתבעת 2 העידה, כי לא ראתה את הפגיעה עם הסיר.
 
20)     בעלה של הנתבעת העיד על האירוע מיום 19.07.01, אך בחקירתו הנגדית העיד, כי לא ראה את האירוע כי היה בעבודה.
 
21)     כמפורט לעיל נמצאו סתירות בעדויות שני הצדדים.
 
          א)      הנתבעות ברצונן להאדיר את האירוע, העידו על מקרים בעבר, שאין
להם כל תמיכה והתגלו בהם סתירות.
 
          ב)       מאידך, התובעת עצמה בעדותה לא ציינה כי נתבעת 2 לא תקפה
אותה.
 
22)     על אף הסתירות בעדויות, אני מעדיף את גרסת התובעת לעצם אירוע התקיפה וקובע, כי אמנם נתבעת 1 היא זו שחבטה בתובעת. הייתה כאן התגרות של התובעת שבמקום לשפוך את המים במקום המתאים, שפכה אותם בשטח הרכוש המשותף, למרות פנייתה של הנתבעת לבנה של התובעת שלא יעשה כן.
 
          שפיכת המים היא זו שגרמה לתגרה, שבמהלכה הכתה נתבעת 1 את התובעת.
 
ה נ ז ק :
23)     לא הוגשה חוו"ד רפואית, שתצביע על נזק כלשהו שנגרם לתובעת. תעודת חדר המיון איננה מציינת נזק מיוחד.           גם לא הובאה כל ראיה המצדיקה עזרת צד ג' לעניין הנזק.
 
סיכומו של דבר :
24)     לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובעת בגין כאב וסבל סך של 10,000 ₪.
 
          אינני פוסק פיצויים עונשיים בגלל התגרותה של התובעת בשפיכת המים ברכוש המשותף.
 
          לסכום שפסקתי יתווספו הוצאות אגרת המשפט שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומן ע"י התובעת ועד לתשלום בפועל ע"י הנתבעת.
 
          כמו כן יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום שפסקתי לעיל + מע"מ.
 
25)     סכום הנזק ושכ"ט עו"ד יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד ועד לתשלום בפועל.
 
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.
 
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ הצדדים, בדואר רשום.
 
ניתן היום, ל' באב, תשס"ח (31 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.
 
                                                                               

א.  קידר, ש ו פ ט, סגן נשיא