ביטוח לאומי הכרה במרפק טניס כמיקרוטראומה

ב"ל 1926-09 אלי כהן נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
ב"ל 1926-09 אלי כהן נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע
בפני
כב' השופט משה טוינה
נציג מעבידים – משה עזרא
התובע:
אלי כהן ע"י ב"כ עו"ד ברד-יצחקי דורון
נגד
הנתבע:
המוסד לבטוח לאומי
פסק דין
1. בהחלטה מחודש ינואר 2009, דחה פקיד תביעות נפגעי עבודה תביעה שהגיש מר אלי כהן (להלן: "התובע"), בגין פגיעה במרפק שמאל מהטעם כי לדעת פקיד תביעות:
"לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך / עיסוקך במשלח ידך ואשר הביאו לכאבים במרפק. לפי תיאור העבודה, אין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות."
2. לאחר שמיעת העדויות הגיעו הצדדים הודעה על רשימת עובדות מוסכמות ובקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. העובדות המוסכמות הן כדלקמן:
"א. התובע יליד 1969.
ב. התובע עבד כמנהל עבודה במפעל ייצור קירות טרומיים החל משנת 2005 ועד 2008.
ג. התובע עבד שישה ימי עבודה בשבוע, בימים א' - ה' מהשעה 07:00 ועד 16:00 וביום ו' מהשעה 07:00 ועד 13:00.
ד. עבודתו של התובע היתה כרוכה בהרמת, הורדת והשחלת כבלים לאוזן ההרמה של המנוף. משקלם של הכבלים הינו כ-30 – 40 ק"ג. את הפעולות הללו ביצע התובע כ-200 פעמים ביום עבודה.
ה. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי."
3. על יסוד עובדות אלו, מינה בית הדין את ד"ר יעקב פעילן; ולאחריו את ד"ר אהוד שרצר כמומחה נוסף מטעם בית הדין. המומחים הרפואיים התבקשו להשיב לשאלות הבאות:
"א. מהי הפגיעה ממנה סובל התובע במרפק שמאל?
ב. האם תנאי עבודתו של התובע כמתואר לעיל - התנועות החוזרות ונשנות שנדרש לבצע תוך ובמהלך עבודתו - גרמו לאירועים תאונתיים שהובילו במצטבר לפגיעה ממנה סובל התובע במרפק שמאל?"
4. חוות הדעת של המומחים היו סותרות בסוגיית הקשר הסיבתי - רפואי בין תנאי עבודתו של התובע ובין תסמונת "מרפק טניס" שאובחנה אצל התובע.
5. ד"ר יעקב פעילן הסביר, כי תסמונת מרפק טניס נגרמת כתוצאה מ"עומס / לחץ / רטט/ כח הממוקם על מוצא השרירים המיישרים על ידי פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן".
ד"ר פעילן סבור, כי לא מתקיימים בתנאי עבודתו של התובע הפעלה חוזרת ונשנית של עומס או לחץ על מוצא השרירים מיישרי שורש כף היד והאצבעות, ועל כן אין לראות במחלתו של התובע כתוצאה של "תאונה בעבודה" לפי תורת המיקרו טראומה.
6. מנגד ד"ר ראט זיהה תנועות חוזרות ונשנות שגרמו למאמץ בגידים המיישרים בתנאי עבודתו של התובע, והסביר את תהליך התפתחות המחלה בה לקה התובע כך:
"אין ספק כי עבודתו כללה מרכיב של מאמץ פיזי ניכר בידיים בעל מוטיב של חזרה על עצמו. מאמץ כגון זה יתכן וימתח מתיחה מוגברת של גידים מיישרים במרפק.
לו היה זה מאמץ חד פעמי מן הסתם הקרעים המיקרוסקופיים שהופיעו בגיד המיישר במרפק היו מתאחים. מאחר ומדובר במאמץ חוזר ונשנה במשך כמה וכמה ימי עובדה לאורך זמן, הגידים אינם מצליחים לאחות את הקרעים המיקרוסקופיים ואלו הופכים לקרעים כרוניים. זו מחלת TNNIS ELBOW.
...
לאור כך, מחלתו קשורה קשר ישיר למאפייני עבודתו.".
7. חוות דעתו של ד"ר שרצר הינה ברורה וחד משמעית.
חוות דעת זו מבוססת על מסכת העובדות כפי שהוכחו בפני בית הדין; ובפרט העובדה שעבודתו של התובע היתה כרוכה בהרמה, הורדה והשחלת כבלים לאוזן ההרמה של המנוף כ-200 פעמים בכל יום עבודה.
ד"ר שרצר הסביר, כי הפעלת כח על שרירי הגידים במרפק במתכונת שגרתית זו מהווה את המנגנון שיכול להסביר את מחלת היד של התובע.
8. לאור העיקרון לפיו הספק בהליכים לפי חוק הביטוח הלאומי צריכים לפעול לטובת המבוטח , סבור אני כי התובע הרים את תביעתו בנטל ההוכחה הנדרש בתביעה אזרחית.
9. על יסוד חוות דעתו של ד"ר שרצר, התביעה מתקבלת. מוכרת בזאת מחלת ההאפיקונדיליטיס לטרלית (מרפק טניס) שאובחנה אצל התובע במרפק שמאל – כתאונה בעבודה לפי הלכת המיקרו טראומה.
10. משהתקבלה התביעה, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין , בסכום של 2,500 ₪.
11. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.
פסק הדין ניתן במותב חסר, בהתאם להחלטה מיום 26.10.2010.
ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
נציג מעבידים- משה עזרא
משה טוינה, שופט