קופת הגמל של עובדי אל-על תפצה עמית בכחצי מיליון שקל; תיקים נוספים תלויים בביהמ"ש
|
קופת הגמל של עובדי אל-על תפצה עמית בכחצי מיליון שקל; תיקים נוספים תלויים בביהמ"ש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צרות לעמיתי קופת התגמולים של עובדי אל-על: בעקבות החלטות רשלניות שנעשו בקופה לפני כעשור בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי של העמיתים, משלמים עמיתי הקופה מיליוני שקלים בגין תביעות נכות ומוות של עמיתים, שלא זכו לכיסוי ביטוחי ראוי. הקופה, מעצם היותה אגודה שיתופית ללא מטרות רווח, היא נטולת נכסים ועל כן התשלום נופל כאמור על העמיתים.
בפסק דין שניתן לפני כשבועיים, חוייבה הקופה לשלם לעמית פיצוי בהיקף כולל של כחצי מיליון שקל. בנוסף, תלויות בבתי המשפט שתי תביעות דומות, זאת אחרי שש תביעות אחרות הסתיימו בפשרה ותביעה נוספת בה הפסידה הקופה. כמו כן חשופה הקופה לתביעות נוספות בעתיד. על פי הערכות, בקופה חברים כ-3,000 מעובדי החברה. במקרה האחרון, חוייבה הקופה לפצות את יעקב מרום, שהיה עובד אל-על מאז שנת 1977.
לעמיתי הקופה הייתה פוליסת ביטוח למקרה מוות ונכות קבועה בחברת מגדל, שמעניקה במקרה של אירוע ביטוח תשלום חד פעמי של חצי מיליון שקל. בסוף שנת 2001, הודיעה מגדל כי היא אינה מעוניינת להמשיך לספק את הפוליסה תחת התנאים שהתקיימו עד אז.
בתחילת 2002, הודיעה הקופה לעמיתיה כי הגיעה להסכם עם חברת הכשרת היישוב לכיסוי דומה בפרמייה גבוהה בכ-30% לעומת הפוליסה אותה הקודמת.
מה שמנהלי הקופה לא גילו לעמיתים, הוא שכל מקרה נכות או מוות עתידי שינבע ממצב שהיה קיים בזמן מעבר הפוליסה להכשרת היישוב, יוחרג מהפוליסה החדשה.
התובע, שיוצג על ידי עוה"ד דורון ברד-יצחקי, סבל מבעיות בריאותיות מרובות וקשות בזמן מעבר הפוליסה להכשרת היישוב, וכמו שאר העמיתים, לא ידע על הפגיעה החמורה בכיסוי הביטוחי שלו. בסוף שנת 2003 עבר מרום צינתור בליבו, סבל מהתקף לב שנתיים לאחר מכן, ופרש סופית באפריל 2006, לאחר שרופאים קבעו לא נכות של קרוב ל-100%.
באופן מתבקש, קבעו אנשי חברת הביטוח כי נכותו של מרום נובעת ממצב קודם ועל כן מוחרגת מהפוליסה. למרות זאת, הגיע התובע לפשרה עם הכשרת היישוב, והחברה שילמה לו סכום של 180 אלף שקל בתמורה להסרתה מהתביעה.
"הכשרה עשו טעות בפשרה אליה הגיעו עם התובע", אמר ל"עדיף" עו"ד ברד-יצחקי. "אבל זו חוכמה שבדיעבד. בכל מקרה סביר להניח שכל האשמה בתיק הייתה נופלת על קופת עובדי אל-על."
בפסק הדין, קבע השופט מנחם קליין כי קופת התגמולים של עובדי אל על התרשלה, ולא דאגה לרצף ביטוחי עבור עמיתיה בביטוח למקרי מוות ונכות. "תפקידה של הנתבעת כמנהלת המו"מ בשמם של העובדים עם חברות הביטוח היה לשמור על זכויותיהם ובמיוחד בעניין הרצף הביטוחי", נכתב בפסק הדין. "במקרה זה התרשלה הנתבעת ומעלה בתפקידה וגרמה למצב חמור של אי רצף ביטוחי בקרב אלפי עובדי אל על והתובע בכללם."
השופט כותב כי אינו מבין מדוע נבחרה פוליסה שמחריגה מצב קודם, על אף שמספר הצעות, כולל מטעם הכשרת היישוב, לא כללו החרגה כזו. במכתב ששלחה הקופה לעמיתיה בו היא מפרטת את פרטי הביטוח החדש בחברת הכשרת היישוב, היא "שכחה" לציין כי הביטוח החדש חסר כל תוקף לחלק גדול מהעמיתים ובכללם התובע.
מנגד, טענה הקופה שלאחר הודעתה של מגדל על רצונה לסיים את ההתקשרות, היא עמדה בסיטואציה לא פשוטה, ופעלה מעל ומעבר לסביר כדי למצות את האפשרות לאתר חברת ביטוח שתאשר את הרצף הביטוחי.
השופט כאומר לא קיבל את טענות מנהלי הקופה. "הרושם העולה", כותב קליין, "הוא כי עריכת הליך קבלת ההצעות לקה באי סדר, חיפזון, העדר בדיקה יסודית של נושא החיתום הרפואי בכל החברות, אי ניהול משא ומתן בנושא החיתום הרפואי עם המבטחות הרלוונטיות, והתמקדות בגובה הכיסוי וגובה הפרמיות."
השופט קבע כי הקופה תשלם למרום את תגמולי הביטוח, בניכוי הסכום ששולם לו על ידי הכשרת היישוב. בתוספת 20% שכר טרחה, מעריך ברד-יצחקי את הסכום הכולל בכחצי מיליון שקל. לפני כחצי שנה התקבלה תביעה דומה של יורשי עמית שנפטר, על סכום של כ-400 אלף שקל.
עו"ד ברד-יצחקי, שמייצג עמיתים נוספים בתביעות מול הקופה, תמה על התנהלות נושאי המשרה בקופה ומצר על כך שעמיתיה משלמים על רשלנות המנהלים. "איני יודע אם לנושאי המשרה אחריות אישית מול העמיתים, ואם הם חשופים לתביעות אישיות. בכל מקרה, למיטב ידיעתי, למנהלי הקופה לא הייתה פוליסת אחריות מקצועית".
פורסם לראשונה ב-Anet |
|
|
|
|
|
|
