תביעה: גוש בשד? הרופא רשם אנטיביוטיקה
חולת סרטן תובעת את קופת חולים כללית ואת רופא המשפחה שלה, שסירב להפנות אותה לממוגרפיה במשך 9 חודשים למרות שגילתה גוש ליד השד שלה. הרופא אף הסביר לה שהיא סובלת מחרדה - ורשם לה אנטיביוטיקה. טרם הוגש כתב הגנה
עופר מאיר
האם הרופא לא גילה את סרטן השד? תושבת יהוד הגישה הבוקר (יום ג') לבית משפט השלום בהרצליה תביעה על סך 2.5 מיליון שקלים נגד קופת חולים כללית ונגד רופא המשפחה שלה, ד"ר מרק ביודו, בטענה לרשלנות רפואית.
בכתב התביעה, שהגיע לידי
ynet, טוענת מזל בכר, בת 44, באמצעות עורך דינה, דורון ברד-יצחקי, כי למרות שגילתה גוש נוקשה בבית השחי שלה, ועל אף בקשותיה המפורשות לעבור בדיקות לגילוי סרטן, הסכים הרופא לתת לה תור לממוגרפיה רק תשעה חודשים לאחר גילוי הגוש, ורק אחרי שהתעקשה שוב ושוב להיבדק.
לדבריה, הרופא הסביר לה כי "הבדיקות המוצעות יקרות" וכי אין בהן צורך. תוצאות הבדיקות היו חיוביות, ובהן נתגלה כי היא סובלת מסרטן בשלב מתקדם, שחייב מתן טיפול כימותרפי אגרסיבי באופן מיידי וכריתת שד מלאה.
הסיפור החל לפני כחמש שנים, בסוף שנת 99', כשהופיעו נפיחות, אודם וכאב בבית השחי הימני של האשה. כאשר מיששה את המקום, הבחינה ב"גוש בגודל
ביצה". בכר המודאגת מיהרה לרופא המשפחה שלה, ד"ר מרק ביודו, לאחר שחששה כי גוש סרטני החל לצמוח בגופה.
אבל ד"ר ביודו, כך על פי התביעה, לא התייחס לתלונותיה ברצינות, לא מצא גוש בבית השחי, אמר לה כי היא סובלת מדלקת בבלוטת הלימפה ורשם לה אנטיביוטיקה. כעבור שלושה ימים, כאשר חזרה אליו ואמרה לו שהגוש נותר על כנו, כתב הרופא בגליון המרפאה "הכאבים חלפו ולא ניתן למשש בלוטה מוגדלת בבית השחי".
בכר חשה לדבריה ש"משהו לא טוב" קורה לה בגוף. היא פנתה שוב ושוב לד"ר ביודו, וציינה בפניו שבנוסף לאודם ולנפיחות, הופיע לה גידול תת-עורי בשד הימני. בכר אף דרשה ממנו לבצע בה בדיקות שיבחנו האם מדובר בסרטן – אבל הרופא פטר אותה בלא כלום, ואמר לה "זה לא סרטן".
כעבור שבועות ספורים החל הגוש לגדול ולתפוח. העור באיזור שינה את צבעו לאדום מודלק והחל להיראות כ"קליפת תפוז", הפטמה נמשכה פנימה והשד עצמו גדל במידה ניכרת, עד כדי קושי להכניס אותו לחזייה. בכר פנתה שוב ושוב אל הדוקטור, וביקשה ממוגרפיה לאבחון סרטן. "לא צריך", הסביר לה רופא המשפחה שלה, "זה בטוח לא סרטן, וחוץ מזה מדובר בבדיקות מאוד יקרות. אין בהן צורך. את סתם סובלת מחרדה ומדלקת בצינורית החלב".
רק חצי שנה לאחר מכן, שאף במהלכה ביקרה התובעת שוב ושוב במרפאתו של הרופא, הבחין ד"ר ביודו בנוקשות בשד, והחליט לשלוח אותה לבדיקת ממוגרפיה. מאחר והרופא לא סבר כי הבדיקה דחופה, היא התקיימה רק חודש ימים לאחר ההפנייה. בבדיקה נצפתה בחלק הפנימי של השד קשרית – אינדיקציה פתולוגית שיכולה להעיד על קיומו של גידול. בעקבות הממצא נשלחה האשה להתייעצות עם כירורג, שקבע לה תור לניקור הקשרית. הניקור אישר את חששותיה הכבדים של האשה: גידול סרטני במצב מתקדם.
בניתוח הכריתה נמצאו בגופה של בכר שני מוקדים גידוליים של 3.5 ו-1.6 ס"מ. גידול נמצא גם ב- 6 מתוך 7 בלוטות לימפה שלה. מאחר ובעת הניתוח הייתה המחלה בשלב מתקדם, הוספו לה טיפול כימותרפי אגרסיבי יותר וטיפול בהקרנות, שגרמו לשינויים בלתי הפיכים בגופה.
מאז הטיפולים, אומרת בכר כי היא ממשיכה ומקבלת תרופות וזריקות בבטן לדיכוי המערכת ההורמונלית, ונמצאת במעקב רפואי צמוד. מומחים מטעמה קבעו בחוות דעת כי "מאז הטיפולים הכימותרפיים שעברה, ניתוח כריתת השד, הטיפולים ההורמונליים והטיפול הרשלני שהוענק לה, היא סובלת מכאבים בכל חלקי גופה, הגבלות בתנועות, שינוי הגוף, צלקות, בקע, אסטמה שהוחרפה ודכאון פסיכיאטרי חריף שבגינו הינה מטופלת על ידי פסיכיאטרים ובתרופות. היא סובלת מדכאון מתמשך, מלווה בחרדה, אי שקט ותחושות של כעס אשמה וייאוש".
התובעת טוענת כי הרופא לא איבחן נכון את מצבה, התעלם מתלונותיה וממצבה הרפואי כפי שבא לידי ביטוי בבדיקה פשוטה של השד, התייחס בחוסר אמון לתלונותיה, ניסה להעלים את טיפולו הרשלני מהגליון הרפואי וגרם לעיכוב של תשעה חודשים בטיפול במחלתה.
קופת החולים והרופא המטפל טרם הגישו כתב הגנה
